מקורות הירקון, מגדל צדק מבצר אנטיפטרוס נחל חדרה מערב ואורות רבין

מסלול די מרהיב ביופיו משלב טבע ירוק פורח בשלל צבעים באביב עם סיפורים היסטוריים על לוחמים ואתרים אסטרטגים, עם תצפית על כל איזור מישור החוף ממצודה קדומה והליכה לאורך הירקון ממזרח למערב במסלול זה פוגשים בריכות חורף מהממות עם אפשרות לנוח ולעשות פיקניק עם כל המשפחה.


(לקוח מאתר למטייל).

כל המידע על מקורות הירקון, מגדל צדק ומבצר אנטיפטרוס

עדכון מרשות הטבע והגנים: כדי לבקר באתר מומלץ להזמין מקום מראש, אחרת הכניסה על בסיס מקום פנוי. עש לקחת בחשבון שבסופי שבוע ובחגים יש ביקוש רב למקום.

בגן לאומי ירקון קיימים שני מתחמים – מתחם תל אפק ומתחם מקורות הירקון. יש לתאם ביקור נפרד לכל מתחם. כרטיס הכניסה מקנה כניסה לשני המתחמים באותו היום.


איך מטיילים?

  • הטיול מתחיל בטיול רגלי קצר במגדל צדק שנמצא מדרום לראש העין, ומשם ממשיך בנסיעה לשמורת הטבע והגן הלאומי מבצר אנטיפטריס - מקורות הירקון. 

  • ישנם שלטים במגדל צדק אשר אומרים כי האתר נמצא תחת עבודות שיקום. בכל זאת מומלץ להגיע אליו ולהכיר את ההיסטוריה ואת הנוף. לעיתים ניתן להכנס.

  • הביקור במבצר אנטיפטריס ומעיינות הירקון מתאים לתינוקות בעגלות ובחלקו גם לנכים בכיסאות גלגלים. עם זאת, ישנם חלקיים חוליים שלא עבירים לעגלה. מומלץ להתייעץ עם הפקחים במקום.

  • הכניסה לגן הלאומי בתשלום.

  • הכניסה לכלבים לגן הלאומי מחייבת מחסום ורצועה. 

  • שימו לב: אל תתבלבלו עם שמורת הטבע עין אפק שנמצאת ליד עכו.

איך מגיעים

את הטיול נתחיל במגדל צדק. נגיע לכניסה הדרומית לראש העין, שנמצאת בכביש מספר 444, וניכנס לעיר לרחוב יהודה הלוי. 10 מטרים מהפנייה נראה עלייה חדה לדרך עפר, המובילה לאנדרטה לזכר לוחמים שנפלו באזור ראש העין. נמשיך בדרך העפר עד למבצר, שניתן לראותו בבירור, ונחנה את הרכב בסמוך אליו.


גן לאומי מגדל צדק

גן לאומי מגדל צדק ראש העין נפתח למבקרים ביום הבחירות, 23.3.21, לאחר ביצוע עבודות שיקום, פיתוח ושימור נרחבות. להנאתכם שבילי טיול להולכי רגל ורוכבי אופניים, מצודה קדומה מהתקופה הצלבנית עם נוף פתוח מרהיב, מחצבות נטושות שעברו שיקום נופי ואקולוגי ובריכות חורף עשירות בערכי טבע. 


המצודה הקדומה מהתקופה הצלבנית, המעטרת את ראש הגבעה, ניצבת בגובה 140 מטר בקצה שלוחה הררית של השומרון. היא נקראת כיום על שם שייח' צאדק אלג'מעיני, שהיה ראש החמולה סביבות המאה ה-19. בתקופה הצלבנית נקראה המצודה מירבל (מראה יפה). 

מעבר אפק, שעליו שולט המבצר, הינו מעבר גאוגרפי ברוחב של שני ק"מ, המאפשר תנועה מדרום הארץ לצפונה ולהפך. התמונה הנשקפת מראש המבצר לכיוון מערב (וניתן לראות בברור מכפר קאסם וכפר סבא בצפון, דרך הרצליה, תל אביב, גבעת השלושה ועינת במערב, ועד לנמל התעופה בן-גוריון ויפו בדרום מערב), שונה מכפי שהייתה עד לפני כמה עשרות שנים.

הירקון שאנו מכירים היום כנחל, היה לא פחות מאשר ביצה ענקית שלא אפשרה מעבר. למעשה, המעבר היחיד בין מישור החוף ושפלת החוף לבין הרי שומרון היה באותם שני קילומטרים שבין מגדל אפק לבין מקורות הירקון. לאורך ההיסטוריה היווה מעבר זה קבר לאלפי לוחמים שניסו להתקדם מצד אחד של הארץ לצידה האחר.

באותם שני קילומטרים נפלו לוחמים פרעונים מהאלף השני לפני הספירה, לוחמים ישראלים שנלחמו בפלישתים, לוחמים חשמונאים בני המאה הראשונה לפני הספירה ואפילו לוחמים בריטים ואוסטרלים בפיקודו של גנרל אלנבי, שרצו לחצות את הירקון במלחמת העולם הראשונה. במעבר אפק עברה דרך הים המפורסמת, דרך מסחר בין מצרים לעבר הירדן וסוריה. קל לראות שמי ששלט במבצר ובתל אפק השוכן שני קילומטרים מערבית לו, שלט במעבר חיוני בין צפון ודרום הארץ.

בראש הגבעה עליה ניצב המבצר ישנו מסלול הליכה מעגלי קצר ויפה, שמספר את האירועים במקום בתקופת מלחמת העצמאות, עובר בין מערות קבורה, קבר שייח', תצפיות נוף ועוד. מדובר ב-20 דקות הליכה קלילה. מומלץ!

מה עוד תמצאו בגן הלאומי החדש מגדל צדק, (נכון למרץ 2021)? הקרן לשיקום מחצבות פעלה לשיקום נופי ואקולוגי של המחצבות הנטושות, שפעלו בעבר במקום. במסגרת השיקום האקולוגי, הקימו על בסיס המחצבות שפעלו במקום שלוש בריכות חורף בשטח של כ-80 דונם. בריכות אלו התמלאו לאורך עונות החורף האחרונות במי גשמים והפכו למשכנם של מיני חי וצומח האופייניים לבית הגידול המיימי, שהולך ונעלם מנופי הארץ והעולם כולו.

לזה נוספו טיילת נוף מרכזית משובצת עצים ופינות ישיבה, מבואת כניסה, שבילי טיול באורך כולל של כעשרה ק"מ, ביניהם שבילים להולכי רגל, שבילי אופניים ושבילים מונגשים ואלפי עצי בוסתן ושיחים.

רצף השטחים הפתוחים בין הרי השומרון, נחל שילה ושטחי הגן מאפשר קיום של בעלי . חיים בין שבילי הגן, ביניהם תוכלו לפגוש צבוע מפוספס, תן זהוב, שועל מצוי וצבי ישראלי. בעונת נדידת הציפורים חולפים מעליו מילוני עופות נודדים ועופות דורסים כמו עקב חורף ובז מצוי. את עופות המים וציפורי השיר תוכלו לפגוש בביקור בבריכות החורף, שם חיים מיני דו חיים שונים ביניהם קרפדה ירוקה, אילנית מצויה, צפרדע נחלים, סרטנים ירודים וחרקי מים.   

גבעת אולגה

שכונה בעיר חדרה על כביש החוף, ממוקמת במזרח. הוקמה בשנת 1949 וקרויה על שם אולגה חנקין, בעלה היה גואל אדמות ישראל באיזור חדרה פרדס חנה כרכור קרית טבעון ועוד. אולגה היתה מנשות העלייה הראשונה.

הגבעה גובלת ברצועת חוף מצד מערב ובכביש החוף מצד מזרח, ומצפון רחוב בגין מתחבר למחלף אולגה צפון על כביש החוף, ומדרום רחוב אדני פז ושכונת עין הים. במרחק קצר מהשכונה ישנם אתרי טבע מהממים כשמצפונה נמצא פארק נחל חדרה ותחנת הכוח אורות רבין כשמדרומה שמורת הטבע חוף אולגה ובשמה הרשמי שמורת טבע גדור.

היישוב החל בבית אחד, בית ביטחון על גבעה המשקיפה לים שאותו בנה המנהיג הציוני יהושע חנקין, בעקבות המרד הערבי הגדול בין השנים 1936 ל 1939. הבית נבנה בחופה של השכונה של היום ומשם נגזר שמה של השכונה.ראשיתה של השכונה היה כישוב ארעי של חלוצי חדרה ושמו היה קדימה.

אורות רבין

תחנת הכוח אורות רבין היא הגדולה בישראל התחנה ממוקמת על חוף הים בצפון מערב חדרה. מופעלת על ידי חברת החשמל לישראל וכושר הייצור שלה הוא כרבע מכושר הייצור של חברת החשמל. זוהי תחנת כוח פחמית ואת הפחם היא מקבלת להפעלתה מאוניות משא המונח על רציף מיוחד שנבנה בצמוד לה. תחילת בניית התחנה הייתה בשנת 
 ותחילת הייצור ממנה החל בשנת 1981.  שמה במקור היה מאור דוד על שמו של יו"ר דירקטוריון חברת חשמל דוד שיפמן, כחודשיים לאחר רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בשנת 1995 שונה שמה של התחנה והיא נקראת על שמו. 
לתחנה יש 4 ארובות בגובה של כ 300 מטרים לערך הנראות למרחוק בראות טובה ללא אובך וכשאין זיהום אוויר. 

נחל חדרה

נחל חדרה בעברית, נהר אל חוד'ירה או נהר אל מפג'ר בערבית, הנחל הוא ברובו נחל אכזב, תחילתו במזרח בעמק דותן בסמוך לאתר הפר. זורם מערבה אל הים בפיתולים רבים מצפון למבוא דותן בין חרמש בצפון ונזלה אל שרקייה בדרום מדרום לבאקה א שרקייה ובאקה אל גרבייה ובין מאור ושדה יצחק אל נקודת החיבור בין נחל יצחק ונחל עירון מדרום לתלמי אליעזר. 

הנחל זורם משם מערבה ונשפך לים בתחומי פארק נחל חדרה כמה עשרות מטרים דרומית לתחנת הכוח של חברת החשמל אורות רבין. 

אבשלום פיינברג 

היה הוגה רעיון מחתרת ניל"י ומייסדה. נהרג בשליחות הארגון כשניסה לחצות את קו החזית העות'מאנית בריטי במלחמת העולם הראשונה עם שותפו לשליחות יוסף לישנסקי אשר נפצע ושרד, ולחבור לכוחות הבריטיים בחצי האי סיניי לצורך חידוש הקשר המודיעיני בינם לבין ניל"י. 

אבשלום פיינברג יצא בדרכו לחצי האי סיני יחד עם יוסף לישנסקי, כשהם מחופשים לבדואים. בלילה שבין ה 19 ל 20 בינואר (אור לכ"ו בטבת תרע"ז) תעו בדרכם והסתובבו במעגלים. ככל הנראה פגשו בבדואי אשר דרש מהם להתלוות עמו אל האוהל שלו בשביל להסגירם לידי הטורקים. לישנסקי היכה אותו ואיים עליו באקדחו. הצערי הבדואי יונס אלבחבח, הלך אל האוהל ודיווח על שניהם. שני טורקים וכשלושים בדואים יצאו ללכוד את פיינברג ולישנסקי, ובהתקלות עימם נפצעו השנים. לישנסיק הצליח להמלט ופיינברג, נפצע בירכו ונורה בראשו למוות על ידי אחד הטורקים בתגובה לדרישה לזרוק את נשקו. 
מן התמרים שנשא עמו בכיס חולצתו, צמח במקום קבורתו שנתגלה בזכותו מאוחר יותר, עץ דקל.

לאחר קבורת אבשלום פיינברג בהר הרצל הוקם אתר הנצחה לזכרו מזרחית לכביש החוף הישן צפונית לצומת כפר הרא"ה. לאחר מציאת עצמותיו הוספה כתובת במקום המספרת על כך. 
בשנת 2010 בגלל צורך בהרחבת הכביש הסמוך, האתר הועבר בשלמותו לפארק נחל חדרה, לא רחוק מחברת החשמל אורות רבין. 

”דעי לך, רבקה'לה, כי בעוד שנתיים, שלש, עשר, אלך גם־כן אל הקור, אל החום, אל הסכנה, אל האי־ידוע והַאוונטורה, וגם אם אוהבך אז אלף מונים אל תנסי לעצרני כי אדחפך כגס, ועברתי על פניך, זכרי זאת...“ כתב לרבקה במכתב בינואר 1912. אבשלום היה הרפתקן לא קטן.

ב 20 בינואר כל שנה מאז שנת 2007, 90 שנה לאחר מותו, ומשנת 2010 רשמית נערכת האזכרה לאבשלום פיינברג בנוכחות משפחתו ואגודת אם תרצו.














הסברים לקוחים גם מוויקפידיה


תמונות: חגית אברהם

תגובות