בין שמיים למים במדבר

יום חמישי האחרון נסעתי למדבר יהודה מזרח המדינה. טיילתי עם משפחתי באיזור ים המלח עין גדי מצדה עין עבדת וכמובן שלא פסחנו על ביקור אצל הזקן לכוס קפה קטנה.

היה זה סופ"ש רגוע ארוך ונעים, שכבש את כל כולי לשכוח את הכל ולשפוך לאגר מכל הצרות והדאגות האישיות הפוליטיות והצרות שקורות בארץ (טרור הסכינאות הדריסות ואלה הרוצים להיות שהידים עם 72 בתולות).

בהחלט המדבר עושה משהו לנשמה ללב למוח לרגש לגוף מנקה את כל המערכות מאבק צרות.

המסלול שלנו כמשפחה התחיל בצריף של בן גוריון שבצוואתו ציווה את צריפו ללימוד התיישבות הנגב והערבה לעם. המקום הפך עם השנים למוזיאון מורשת בן גוריון, ממש כיף בדרך לדרום דרום (אילת וכביש ים המלח המחודש), לעצור שם עם המשפחה ולהנחיל את ההסטוריה של בן גוריון השזורה במדינתינו הקטנה והאהובה.

האחיינים שלי אהבו כל רגע שהיו שם ולמדו המון ביומים מה שלא לומדים בשבוע שבועים חודש שנה בבית הספר אולי.

אחר כך משם ירדנו לעין עבדת לראות את הנחל זורם ואולי לראות נשרים דואים מעל אך ללא הצלחה מרובה לנשרים הדואים. ובכל זאת היינו ראינו נהנינו ומשם עלינו לביקור בחלקת הקבר של בן גוריון ובת זוגו תנצבה.

הקברים משקיפים על נחל צין, והנוף שנשקף משם עוצר נשימה סוף הדרך ימינה.

על המצוק עמדו בסדר מופתי אחי ומשפחתו והצתלמו אחרי שיותר מעשרים שנה עמדנו אנו שם כשאחי סיים איזה שהוא קורס וקיבל שני פסים על השרוול מהצבא. מה שנקרא - סוגרים מעגל.